#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר בערבית להכריז בין גאולה לתפילה יעלה ויבוא או טל ומטר או על ניסים	"כן<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רלו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר בשחרית להכריז יעלה ויבוא או טל ומטר או על ניסים בין גאולה לתפילה	"לא<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רלו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עדיף סמיכת גאולה לתפילה או תפילה בציבור	"בערבית עדיף תפילה בציבור<div>בשחרית עדיף לסמוך גאולה לתפילה</div><br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רלו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כמה ברכות מברך בקר""ש בערבית"	"שתים לפניה ושתים לאחריה<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לדבר אחרי ברכו קודם ברכות קר""ש"	"אסור דהוי כבאמצע פרק<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמאי השכבינו הוא כגאולה אריכתא	"כשעבר ה' לנגוף את מצרים היו ישראל מפחדים ומתפללים להש""י שיקיים דברו שלא יתן המשחית לבא אל בתיהם לנגוף וכנגד אותה תפלה תקנו לומר השכיבנו הלכך מעין גאולה היא<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה אם&nbsp;מצא צבור שקראו קר""ש ורוצים לעמוד בתפלה"	"יתפלל עמהם ואחר כך יקרא קר""ש עם ברכותיה.<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רלו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עונה אמן אחרי מה שבירך בעצמו שומר עמו ישראל	"לשו""ע כן<br>לרמ""א לא<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רלו סעיף ד		
